Abstract
עד העבר הלא רחוק, לתלמידים שלא קראו לא היתה נגישות כלשהיא לספרות, והם נאלצו להיות נוכחים פאסיביים ב"שעת סיפור". לא ניתן היה לדעת האם הקשיבו, האם הבינו ומה הבינו. כיום הסמלים המופיעים מעל המלה הכתובה, מאפשרים להם לקחת חלק פעיל בפעילות ספרותית. הם יכולים להקשיב ולהתבונן בו זמנית, לעקוב עם האצבע ולהבין בקלות את מובנה של כל מילה ומשמעותה. כאן לראשונה ילד יכול לקרוא בקול או לדקלם שיר גם אם הוא לא "קורא" במובן המקובל. למורה, לקלינאי או למטפל יש אפשרות "לבחון" מה הוא קלט ומה הוא הבין - דבר שלא התאפשר עד כה. יחד עם זה, מן הראוי להדגיש שאין להסתפק ב"תרגום" המילים לסמלים, ויש להשתמש בעוד דרכי הכוונה, הוראה והמחשה, כמתואר במאמר. שיחה עם התלמיד עשויה להוביל אותו לחשיבה, לחשיפה אמוציונאלית ולהבעת רגשותיו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 32-39 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | תקשורת תומכת וחליפית |
| Volume | 30 |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Autistic children
- Bibliotherapy
- Language acquisition
- Literacy
- Philosophy of mind
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver