'לא אתה חתני' - קריאה פמיניסטית במחזה 'בין שני עולמות (הדיבוק)' מאת ש. אנ-סקי. על שימוש בכלים ממסדיים כדי להינצל מנישואים כפויים

התרבות האנושית לדורותיה ניסתה להבהיר לעצמה מה פשרן של תסמונות, הבאות לידי ביטוי בהתנהגות ובחשיבה (הפרעות החורגות מהגדרת החברה כהתנהגות נורמלית). המונח 'איחוז' הוא מונח המציין סוגים שונים של אוטוסוגסטיה, המייחסת כניסת שד או רוח (possession) בא לאפיין דפוסי (Dybbuk) לא אנושית לגוף האדם כסיבה להתנהגותו השונה. המושג דיבוק 'איחוז יהודיים', כפי שתוארו החל מהמאה השש עשרה בצפת, שם התפתחה תורת הדיבוק היהודית. עדויות על אודות מקרי איחוז אינן מיוחדות לתרבות היהודית. הן מופיעות בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה. חברות שונות נבדלות זו מזו בתאוריה המקומית לגבי טבעה ואפיונה של הישות החודרת, המיוחסת לשדים, רוחות רעות, שטן, רוח הקודש, נשמות חוטאות ועוד. המכנה המשותף לכולן הוא ההנחה, כי לישות החודרת יש יכולת לפעול ולהשפיע על גורלם של בני האדם. מבחינה מתודולוגית, בונה המאמר מודל המזהה את המאפיינים ההכרחיים, העיקריים, ואלה המשניים, המצויים בתעודות גירושי דיבוק, כפי שעוצבו בתעודות גירושי דיבוק החל מראשית התופעה בחברה היהודית. בשלב שני, מיישם המאמר את המודל על מחזהו של ש. אנ-סקי, 'בין שני עולמות (הדיבוק)'. מידת ההתאמה ונקודות חוסר ההתאמה מאפשרות הסקת מסקנות חדשות באשר לכוונתו של אנ-סקי ופרשנות המחזה. ניתוח מחזהו של אנ-סקי לאור המודל מוכיח, כי המחזה איננו עונה על מאפייני סיפור דיבוק. מתברר כי אנ-סקי, שהכיר תעודות גירושי דיבוק, יצר סיפור ראליסטי, המתאר את השינויים העוברים על הקהילה היהודית במפנה המאות התשע עשרה והעשרים, תוך שהוא מתאר את מאבק ההנהגה הדתית בתנועת ההשכלה ובמודרנה. קריאה פמיניסטית של המחזה, לאור המודל, מאפשרת לגלות את כוונתו האמתית של אנ־סקי וחושפת, כי לאה, 'המאוחזת', לא הייתה אחוזת דיבוק כלל, אלא השתמשה בכלים הדתיים, ממסדיים, גבריים (באמצעות מוטיב הדיבוק), על מנת להשיג את מטרותיה הפמיניסטיות, ובראשן את רצונה לצאת מהשידוך שנכפה עליה בניגוד לרצונה. במישור הנסתר מתגלה כי מעשיה של לאה משרתים ומקדמים את המהפכה האידאולוגית שאליה שאף אנ-סקי בנוגע ליחס שבין המסורת למודרנה.