Abstract
נוכחות הורים כסוכנים של טיפול, תיווך ותמיכה לתהליך הטיפולי בילדם היא אחד מהפרמטרים הפרדוקסליים בעבודה עם ילדים. נדמה כי נוכחותם היא כמו תזכורת לצורך למצוא שיווי משקל בין המציאות הפנימית לחיצונית, וכי הדלת הנסגרת לחדר הטיפול, המותירה מאחוריה הורה, מאפשרת, בו בזמן, לעולם הפנימי של הילד אפשרות רבה יותר להתגלות. מאמר זה מעלה מחשבות על סוגיות רלוונטיות הנוגעות למרקם היחסים הנוצר במשולש הטיפולי הורה-ילד-מטפל (כאנלוגי להמשגה של בריטון לקשר הורה-הורה -ילד). המאמר דן בקשר טריאנגולרי זה וכיצד הוא משפיע על היכולת להיות עם העצמי הלא-מתקשר, לפי ויניקוט, כשהורה נותר (באופן ממשי ולא סימבולי) מאחורי דלת הטיפול. המחבר דן גם בהשפעת הקשר של ההורים והמטפל על תפיסת ההורים כדמויות ממשיות ומופנמות. (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 43-50 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה |
| Volume | 29 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Child psychotherapy
- Parent and child
- Psychoanalysis
- Therapist and patient