Abstract
מאמר זה מתמקד בייצוג הדיבור העברי בסרט "דן וסעדיה" (1955), ומראה כי הסרט, שביים נתן אקסלרוד, הוא סרט העלילה העברי הראשון שיש בו ייצוג ניכר של תופעות מהדיבור העברי המצוי ולא רק זה של הרצוי. המאמר מצביע על הבדל בלשון שנבחרה לכל אחד משני גיבורי הסרט: הילדים ילידי הארץ: דן, שמוצאו אשכנזי, מדבר בלשון גבוהה ותקנית הקרובה ללשון הכתב; מלשונו של סעדיה, שמוצאו תימני, נעדרים קווי לשון המאפיינים את לשון הכתב וכן כאלה המשקפים את מוצאו, אך מצויות בה תכונות רבות של הדיבור הצברי, הדיבור הילידי שאפיין את ילידי הארץ ממוצא אשכנזי, ונחשב כללי ובלתי מסומן. באופן מפתיע, דווקא סעדיה הוא הדמות הקולנועית הראשונה שהכניסה את הדיבור הצברי לאולמות הקולנוע.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 97-128 |
| Number of pages | 32 |
| Journal | כרמלים: לחקר הלשון העברית ולשונות סמוכות |
| Volume | י"ב |
| State | Published - 2016 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Ashkenazim
- Children in motion pictures
- Ethnic groups -- Israel
- Hebrew language -- Dialects
- Hebrew language -- Spoken Hebrew
- Jews, Yemeni -- Eretz Israel
- Jews, Yemeni -- Israel
- Substratum (Linguistics)