Abstract
המאמר שלהלן מניח שבאזורי ההשקה בין אמנות (Art) לאומנות (Craft) ניצבת הבחנה עיונית בלבד. הטענה המרכזית של המאמר מופנית כנגד קיבוע הכרזה כ"אמת־מידה לבחינת מעשה האמנות" על דרך השלילה, לפיו הכרזה איננה, בהכרח, מעשה אמנות. רעיון זה נולד עקב אי־הבנה ששורשיה, כך ארצה לטעון, במורשת המחשבה הפילוסופית. כמקרה בוחן, המאמר דן בשאלה האם כרזה שמנכיחה את המילים "יהוה: גבול חופש הביטוי" היא אמנות?, וכן בשאלה: מה ניתן ללמוד מכרזה שכזו לגבי הכוחות שמניעים את היצירה התרבותית? בחינת שאלות אלה מאפשרת מתן מענה עקרוני לקריאה החוזרת ונשנית לצנזורה תרבותית בחברה ליברלית. גם אם המענה איננו ממצֵה, הרי עצם הדיון בסוגיות אלה מאפשר בירור מחודש, פתוח ורחב היקף, של הטענה המתמדת נגד עבודות אמנות שערורייתיות, ועימו בירור מחודש של השאלה אודות גבולות חופש הביטוי.המאמר פותח בביקורת על אמת המידה השיפוטית שהוזכרה לעיל, שהנחתה את שדה האמנות במחצית השניה של המאה ה-20, ובהשלכותיה על ימינו. בהמשך, מבורר מושג ההתנגדות על מנת להיטיב להבין את תפקיד השלילה ביצירתיות האנושית, כמו גם בהתפתחות המחשבה בכלל. ראשיתו של בירור זה ברעיון הדיאלקטיקה בזיקתו להגות הסוקרטית־אפלטונית ולהגות ההיגליאנית, ואחריתו במחשבה הפרוידיאנית אודות הקשר בין ההתנגדות הגופנית לבין מושג השלילה בשפה. המחשבה הפסיכואנליטית של פרויד פותחת את הדיון בתפקיד השלילה במרחב התקשורת הבינאישית וכך יוצרת זיקה לגישות רלוונטיות של פילוסופיית הלשון. המאמר מסתיים בהצגת מקרה הבוחן, כרזת "יהוה: גבול חופש הביטוי", לצד הצגת יצירות נוספות, ובכך מרחיב את המבט על תכלית היצירה האמנותית, זו שמצד אחד מעוררת למחשבה ומנגד מעלה תביעה לצנזור. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | בצלאל: כתב עת לתרבות חזותית וחומרית |
| State | Published - 2020 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Art
- Decorative arts
- Dialectic
- Discourse analysis
- Grammar, Comparative and general -- Negatives
- Language and languages -- Philosophy
- Phenomenology
- Posters
- Psychoanalysis
- Subconsciousness
- Thought and thinking