Abstract
דמותו של המורה הגדול משה מנדלסון מאפילה כמעט לחלוטין על פרק 'השכלת ברלין' בהיסטוריה החברתית התרבותית של יהודי גרמניה במחצית השנייה של המאה הי"ח. פעילותם החינוכית והתעמולתית ויצירתם הפובליציסטית והספרותית של 'המאספים' ו'המבארים' נמדדת לא במעט לאור זיקתם למשנתו של מנדלסון והענותם לאתגרים המרומזים בה, ופחות מתוך עיון פרטני בחבורת המשכילים לעצמה. גם לגבי התקופה שלאחר מותו של מנדלסון, בשנת, 1786 ממשיך המחקר ההיסטורי ודן בעיקר בשאלת יחסם של 'התלמידים' למורשתו: האם הם ממשיכים או מורדים? מפרשים אותנטיים או ממשיכים סלקטיביים בלבד? גישה זו העמידה משכילים כווייזל, אייכל, וולפסון, ברי"ל, הומברג, סטנוב ואולי אף דוד פרידלנדר, במקום מישני, יחסית לביטויה המהותי והדומינאנטי של 'השכלת ברלין' המתגלם במנדלסון. אחד האישים ה'סקונדאריים' הבולטים בשנות השמונים והתשעים ב'השכלת ברלין' היה יצחק (איצק) אייכל, מחשוכי המשכילים (1804-1756). ניתן לראות בו קטליזטור מרכזי להפצת רעיונות, תוכניות חינוכיות ופרוגרמות משכיליות, במסגרת מאמצי המשכילים לתיקון החברה היהודית על פי אמות המידה של האקלים האינטלקטואלי הרציונליסטי באירופה, ובהתאם לקווי המיתאר של תמונת העתיד המשכילית היהודית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | מחקרים בתולדות ישראל בעת החדשה, חלק א' (ליקט: ירחמיאל כהן) |
| State | Published - 1995 |
IHP Publications
- ihp
- Euchel, Isaac Abraham -- 1756-1804
- Haskalah -- Germany
- Jews -- Germany -- Berlin
- Jews -- History -- 18th century
- Jews -- Russia (Federation) -- Kaliningrad