Abstract
לודה ומאפייניה אינם ביולוגיים גרידא. הם ביטוי של שינויים חברתיים ותלויי זמן ומקום. הם תוצר של הֶקשר תקופתי ובָבואה של חברה בתקופה נתונה. יצירת רוב יהודי בארץ ישראל במטרה להקים מדינה יהודית הייתה שאיפה ציונית מובהקת בשנים 1948-1920. מתוך כך נבעה החשיבות הרבה שהוקנתה לילודה, שנתפסה כעניין לאומי. אלא שהשאיפה הציונית טמנה בחובה גם עיצוב חברה חדשה בעלת מאפיינים אירופיים־מודרניים, שניכרו, בין היתר, בהגבלת הילודה. סתירה בסיסית זו בתפיסת הילודה התבטאה בקונפליקטים שליוו את הנושא, בראשם פער בין דפוסי הילודה של אנשי היישוב לבין עמדת ההנהגה, ומסרים מנוגדים שהועברו למגזרים שונים, שכן, כפי שיוצג במאמר, היו לידות "רצויות יותר" ולידות "רצויות פחות" (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 29-35 |
| Number of pages | 7 |
| Journal | קריאות ישראליות |
| Volume | 3 |
| State | Published - 2023 |
IHP Publications
- ihp
- Abortion
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period
- Fertility, Human
- Jewish nationalism