Abstract
המחקר בחן ייחוסי אשמה לקורבן (אישה מוכה) ולתוקף (בעל מכה) וייחוסי חומרה לאירוע אלימות כפונקציה של שלושה משתנים: מידת האלימות, איכות ניהול הבית, ומושא הפנייה לתלונה. ארבעים ותשע משתתפות חרדיות מהמגזר הליטאי, מהן 28 נשואות ו-21 רווקות, נחשפו לשמונה תיאורי מקרה של אלימות במשפחה. כל תיאור כלל מידע על שלושת המשתנים, וכל משתתפת התבקשה לדרג בכל אירוע על גבי סולם (1-10), את מידת האשמה של הקורבן (ניסוי 1), את מידת האשמה של התוקף (ניסוי 2), ואת חומרת האירוע (ניסוי 3). כמשוער, מידות ייחוסי האשמה והחומרה הושפעו משלושת המשתנים. מידות ייחוסי החומרה לאירוע היו גבוהים מאלה של מידות ייחוסי האשמה לתוקף ולקורבן. המשתתפות הקנו לאלימות את המשקל היחסי הגבוה ביותר. גם למושא הפנייה הייתה חשיבות בעיני המשתתפות. נדונה החשיבות של הכרה בתופעה במגזר החרדי, דרך העלאת המודעות והנגשת הידע הרלוונטי כדי לסייע לקורבנות של אלימות במשפחה לחשוף את מצבן ולבקש עזרה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 105-137 |
| Number of pages | 33 |
| Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
| Volume | ט |
| State | Published - 2020 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP Publications
- ihp
- Abused women
- Attribution (Social psychology)
- Family violence
- Guilt
- Jewish women
- Ultra-Orthodox Jews
- Victims of crimes
- Women -- Violence against
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver