יושבים ומחכים גורמים המעכבים שחרור מוקדם של אסירים

המאמר עוסק בגורמים המעכבים שחרור מוקדם של אסירים. הוא עומד על ממדי השחרור המוקדם וממדי הדחיות של ההחלטות על שחרור כזה. הוא מזכיר את הגופים התורמים לעיכובים ומסביר את הסיבות להם. המאמר מלמד שכשליש מהדיונים בבקשות אסירים לשחרור מוקדם נדחה למועד מאוחר יותר, וחלקן כלל לא מגיעות לידי החלטה בטרם השחרור המלא של האסיר. עוד עולה מהמאמר, שהעיכובים נובעים מעמדותיהם או מאופי פעילותם של הגופים למיניהם שפועלים בתיאום עם הוועדות: עמדות של הפרקליטות והמשטרה באשר לסיכונים שבשחרור המוקדם או באשר לסיכויי השיקום של אסיר המופיע בפני הוועדה וקצב פעילותן של הוועדות הבין-משרדיות המעבירות לוועדות השחרורים חוות דעת על התאמתם של אסירים לשחרור מוקדם. עיכובים נוספים נובעים ממדיניות הרשות לשיקום האסיר, שאינה בונה תכניות שיקום לאסירים מקטגוריות מסוימות, וכן מהיעדר פיקוח שלה על גופי השיקום הפרטיים. כן נוצרים עיכובים בשל מרכיבים בפעילות של שירות בתי הסוהר, כגון אי שיבוץ אסירים מסוימים בתכניות שיקום למרות שיש להם לכאורה פוטנציאל לשחרור מוקדם, וכן אי שיבוץ עצורים לתקופות ארוכות בתכניות שיקום. לעתים נגרמים עיכובים בשל רישומים לקויים של התנהגותם ותפקודם של אסירים בכלא. עיכובים נוצרים גם בגלל העומס הרב המוטל על ועדות השחרורים. המאמר מסתיים בהמלצות שקבלתן עשויה לדעת הכותבים להביא לידי יישום טוב ונכון יותר של החוק לשחרור מוקדם של אסירים. )n,ul vntnr(