Abstract
ירושלים שלפני החורבן הייתה עיר גדולה ומשגשגת והמרכז היהודי החשוב והקדוש ביותר בעולם. חורבנה בשנת 70 לסה”נ לא גרע מקדושתה. אדרבה קדושתה גדלה, ומקומה של ירושלים בתודעה היהודית התעצם. עם זאת לתודעה זו לא היה ביטוי יישובי. במאמר מתברר שקהילת יהודים המשיכה להתקיים בירושלים גם בדור יבנה (70 – 132 לסה"נ) וגם מאוחר יותר. אכן לאחר מרד בר כוכבא, או אולי רק במאה הרביעית לסה"נ נקבע בחוק רומי (שלא השתמר באופן ישיר) שאסור ליהודים להתגורר בעיר, אבל קהילה קטנה הייתה קיימת כל התקופה הרומית–ביזנטית. כנראה, בעיר פעל לפחות בית כנסת אחד. אמנם יש להטיל ספק אם 'בית המנורות' שנחפר היה בית כנסת יהודי, אבל אי שם היה בעיר בית כנסת כפי שעולה מהמקורות השונים. עם זאת ההתיישבות היהודית בירושלים הייתה רחוקה מלבטא את קדושתה הרבה, והציבור היהודי לא הגשים בגזרה זו את הערכים שבהם דגל. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 129-154 |
Number of pages | 26 |
Journal | במעבה ההר |
Volume | 6 |
State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Christianity -- Relations -- Judaism
- Epitaphs
- Eretz Israel -- Antiquities, Byzantine
- Jerusalem (Israel) -- Antiquities
- Jerusalem (Israel) -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Jerusalem (Israel) -- Population
- Jews -- Eretz Israel
- Jews -- History -- 132-135, Bar Kokhba Rebellion
- Jews -- History -- 70-638, Destruction of the Second Temple to rise of Islam
- Jews -- History -- Rebellion, 66-73
- Judaism -- Relations -- Christianity