Abstract
המאמר דן בהשפעת המנהגים וההתנהגות הדתית בקהילת יוצאי משהד בארצות-הברית על שימור זהותה האתנית הנפרדת של הקהילה. אחר היציאה מן האניסות קיימה הקהילה רק מעט אירועי זיכרון מסודרים ועקביים ברמה הקהילתית, והמעורבות בעניינים דתיים שימשה במידה רבה תחליף לכך. ההשתתפות התדירה באירועים דתיים וציונם כאירועים קהילתיים, חגיגתם במסגרת המשפחתית גם על ידי מי שלא הגדירו את עצמם דתיים וכן הקשר ההדוק שראו בני הקהילה בעבר ובהווה בין זהותם האתנית ובין דתיותם – אלו הם האמצעים העיקריים שהפכו את המעשה הדתי למעשה של זיכרון קהילתי. גם בתי הכנסת שימשו מחוזות זיכרון, לפחות במידה שהם שימשו מרכזים דתיים. עברה של הקהילה כקהילת אנוסים המשיך אפוא להשפיע גם אחר עזיבת משהד. זיהוי עברה של הקהילה עם שימור יהדותה הפך את שמירת הדת ולו רק ברמה מסורתית למורשת קהילתית. יתרה מכך, הנישואין הפנים-קהילתיים, שנועדו במקור לשמר את יהדותה של הקהילה, אפשרו למשפחה להיות זירה לשימור הזהות הדתית כמורשת קהילתית. ייחוד זה ממשיך לעודד את מסורת הנישואים הפנים-קהילתיים וחוזר חלילה.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 49-78 |
Number of pages | 30 |
Journal | פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח |
Volume | 118 |
State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Collective memory
- Crypto-Jews
- Jewish diaspora
- Jews -- History -- 19th century
- Jews -- History -- 20th century
- Jews -- Iran -- Mashhad
- Judaism -- Customs and practices