טיפול פסיכודינמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי - שילוב אפשרי?

תחרות הסטורית קיימת בין הגישה הטיפולית הקוגניטיבית-התנהגותית והגישה הפסיכודינמית המתבססת על עקרונות הפסיכואנליזה. בצד תחרות זו מתפתחות גם גישות השואפות לשלב בין שתי טכניקות טיפוליות מנוגדות אלו. השאיפה לשילוב מתבססת, בין השאר, על היעילות המוכחת מחקרית של שתי הגישות. במאמר זה אבדוק האפשרות לשלב, בטיפול עם מטפל אחד, את שתי הטכניקות הטיפוליות. אסקור את ההבדלים בטכניקה הטיפולית בין הגישה ההתנהגותית לגישה הפסיכודינמית ואת העמדות השונות כלפי שילוב גישות טיפוליות, אציע מודל אפשרי לשילוב שתי הגישות, 'שילוב עוקב'. במודל זה מטפל אחד פותח את הטיפול, לרוב בשלב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, להשגת שינוי סימפטומטי, ובהמשך עובר לטיפול פסיכודינמי המכוון להרחבת התודעה וטווח החוויה של המטופל בתחומי הרגש, היחסים הבין-אישיים וחוויית העבר שלו, מתוך כוונה להמשיך ולשפר את איכות החיים של המטופל ולייצב את השינוי הסימפומטי שהושג. מקרים קליניים מדגימים את המודל המוצע.