Abstract
התורה מכילה ציוויים שאינם מוסריים. לכן אין לקיים את ציווייה באופן עיוור. המאמר מנסח בפירוט את הטיעון הפשוט הזה ומגן עליו מפני תגובות צפויות. החלק הראשון עוסק באפיון העמדה העומדת לביקורת ובהבחנה בינה לבין עמדות קרובות אחרות; העמדה העומדת לביקורת היא זו המתייחסת לתורה כאל סמכות מוחלטת, ולפיה אם התורה מצווה לעשות דבר מסוים, כך יש לעשות, ושיקולים אחרים - בכללם שיקולים מוסריים - בטלים לעומת ציווי התורה. עמדה זו שונה מכל עמדה הרואה בציווי התורה שיקול כלשהו בין שיקולים אחרים לפעולה או מקור השראה בלבד. החלק השני של המאמר מביא דוגמאות לנורמות לא מוסריות בתורה. החלק השלישי מונה סוגי טעמים שבגינם עשוי אדם לקבל סמכות באופן כללי. מטעמים אלו נגזרות הסיבות שבעטיין הוא עשוי להתייחס אל התורה כאל סמכות. החלק הרביעי טוען שבשקלול הכולל, לנוכח הימצאותן של נורמות לא מוסריות בתורה, לא סביר להתייחס אליה כאל סמכות מוחלטת. בפרט נטען שכאשר התורה מצווה על נורמה שנראית לנו לא מוסרית, אין להישמע להוראותיה.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 79-101 |
Number of pages | 23 |
Journal | בפרט ובכלל; על יהדות, ריבונות וזכויות אדם |
Volume | 2 |
State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- מוסר במקרא
- Ethics in the Bible
- ציות
- Obedience
- מצוות (יהדות)
- Commandments (Judaism)
- סמכות (הלכה יהודית)
- Authority -- Religious aspects -- Judaism
- מוסר היהדות
- Jewish ethics
- תנ"ך. תורה
- Bible -- Pentateuch
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Judaism and humanism
- Ethics in the Bible
- Punishment -- Biblical teaching
- Secular Jews -- Attitudes
- Jewish law and ethics