Abstract
המחברת מציגה במאמרה על גני אהל יעקב, מסגרת שלא נחקרה עד כה הן בחינוך הדתי והן מההיבט של הגיל הרך - הקמתה, פעילותה בכספי תרומות ושכר לימוד פרוגרסיבי וסגירתה, ובעיקר ייחודה החברתי והחינוכי. חשיבותה של הרשת שהפעילה שבעה גנים בימי יישוב ומדינה בירושלים, בתל אביב, ברמת גן ובחיפה, היא בהקמת הגן הדתי-מודרני והעל-מפלגתי הראשון בתל אביב בשנת 1933, ובהצגת מטרת-על של ניהול ופיקוח על גני ילדים ומעונות יום "לפי רוחה של היהדות הדתית ושיטות החינוך המודרני ותוך מגמה סוציאלית". ממטרה זו נגזרו מספר עקרונות מנחים ייחודיים: אינטגרציה חברתית וסובלנות דתית, מתן מענה לצורכי התקופה והעמדת הילד וצרכיו במרכז. כך נוצר בגנים אלה הרכב אנושי מגוון מבני עדות ומרמות סוציו-אקונומיות שונות, מבתים דתיים ושאינם דתיים, ובאחד הגנים אף שולבו ילדים חרשים וכבדי שמיעה. עקרונות אלה ויישומם השפיעו על אופן בחירת הגננות, על תכניות הגנים ועל דרכי ההוראה בהם. במאמר מוצגות ארבעת גננות הרשת הראשונות: יהודית נוי (רוזנהיים), שטפי (בודנהיימר) כהן, יוכבד (דויטש) סגל, ואיילה (זנגר) גרוסמן. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 289-325 |
| Number of pages | 37 |
| Journal | דור לדור: קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות |
| Volume | 44 |
| State | Published - 2013 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Early childhood education
- Education -- History
- Kindergarten
- Kindergarten teachers
- Nursery schools
- Physical education for children
- Religious education
