Abstract
במהלך שנות השמונים, במסגרת סקר בנימין, תועדה בפאתי הכפר מח'מאס, המזוהה עם מכמס הקדומה, מערת קבורה שבחזיתה חרותת מנורה בעלת שבעה קנים. ממצא זה, המתוארך לימי הבית השני או לתקופה שבין המרידות (70 – 136 לסה"נ), מתווסף לרשימה קצרה יחסית של עיטורי מנורות המוכרים מאזורי יהודה והגליל, ומתוארכים לפרק זמן זה. בין הדוגמאות ראויות לציון שתי חרותות של מנורות שבעת קנים שתועדו באל־עליליאת – מכלול מערות הממוקם סמוך למח'מאס. בשל השימוש הנדיר במנורת המקדש כעיטור אומנותי בימי הבית השני ועד מרד בר־כוכבא ועל סמך בחינת הופעותיה הוצע לראות במנורה מוטיב הקשור למקדש ולאוכלוסיית הכוהנים ששירתה בו, בפרק הזמן הנידון. בהמשך להצעה זו ובהסתמך על השרידים באל־עליליאת ועל ההקשרים הספרותיים של מכמס במקורות אבקש להציע שבשלהי ימי הבית השני ועד למרד בר־כוכבא התגוררה במקום אוכלוסיית כוהנים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 159-178 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | במעבה ההר |
| Volume | 10 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Archaeological dating
- Burial -- Antiquities
- Cohanim
- Eretz Israel -- Antiquities, Roman
- Jewish art
- Menorah
- Michal Site (Israel)
- Petroglyphs
- Priests, Jewish