חידושה של תורה: הגותו ההלכתית של הרב משה שמואל גלאזנר

המחבר במאמרו, מבקש לעקוב אחר הגותו ההלכתית של הרב גלזנר, המעצב תפיסה לכידה של ההלכה, הנענית לקווי המתווה העקרוניים, שאותם תיאר פרו' יוחנן סילמן בטיפולוגיה של "העמדה השלמותית". זאת, לעומת התפיסה שתורת ישראל מצויה בתהליך מתמיד של התהוות. קווי היסוד העיקריים בעמדה זו: ראשית, ההנחה כי התורה הולכת ומתגבשת ואינה נתונה באופן שלם במעמד הר סיני. שנית, לימוד התורה אינו מיועד לחזור על התורה ולשננה, יש לו תפקיד מכונן. חידושי התורה הם לב ליבו של התהליך ההלכתי. שלישית, אמיתותם של חידושי התורה אינה נבחנת על בסיס מידת ההתאמה שלהם לתורה אלוהית נתונה, שכן חידושי התורה הם מעשי יצירה מקוריים. רביעית, חידושי התורה וממילא המערכת ההלכתית כולה, נושאים את חותמם האישי של מכונני התורה, שהרי החידוש הוא מעשה יצירה אנושי הנושא את חותם האנושיות הפרטקולרית של בעלי ההלכה. ושלישית, אמיתותם של חידושי התורה אינה נבחנת על בסיס מידת ההתאמה שלהם לתורה אלהית נתונה, חידושי התורה הם מעשי יצירה מקוריים ועל כן, סמכות חכמים היא היסוד המכריע בתיקוף המערכת ההלכתית. ולבסוף, חידושי התורה והמערכת ההלכתית כולה, הם מעשי יצירה של בעלי ההלכה.