Abstract
תחושת הקוהרנטיות מהווה את המושג המרכזי במודל הסלוטוגני של אנטונובסקי, אשר בניגוד למודל הפאתוגני, מתמקד בגורמים המקדמים בריאות, ולא באלה הגורמים למחלה. מושג תחושת הקוהרנטיות, המתייחס לדרך בה הפרט מגיב ללחצים, מוגדר כאוריינטציה גלובלית המבטאת את המידה של תחושת הביטחון של הפרט כי ניתן להתמודד עם הדרישות של גורמי הלחץ בחייו. המאמר דן בשאלת המקורות של עיצוב תחושת הקוהרנטיות במהלך חיי הפרט. מתואר ניסיון ראשוני לבדיקה של שלושה איפיונים שונים בחוויות חיים העשויות לתרום להתפתחות של תחושת הקוהרנטיות: עקביות, איזון בעומס רגשי ותחושת שייכות. המחקר כלל מאה גימלאים/ות, שציוני תחושת הקוהרנטיות שלהם נתקבלו במחקר קודם, ואשר רואיינו באמצעות ראיון מובנה למחצה של סיפורי חיים. המאמר הנוכחי מציג ניתוח איכותי; של הנארטיב של שתי נשים במדגם. סיפורי החיים של שתי הנשים דומים בהקשרם ההיסטורי והחברתי, אולם האוריינטציה הנוכחית שלהם כלפי החיים, כפי שבאה לידי ביטוי, הן בסיפורים והן בציוני תחושת הקוהרנטיות, היא שונה. הניתוח מאפשר לברר את הקשר בין חוויות החיים בעבר ותפיסת העולם בהווה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 215-241 |
| Journal | עיונים בחינוך: כתב עת למחקר בחינוך |
| Volume | 1-2 |
| State | Published - 2010 |
Keywords
- קוהרנטיות (פסיכולוגיה)
- סיפורי חיים -- תיעוד
- עקיבות
- לחץ פסיכולוגי
- Stress (Psychology)
- Reminiscing
- Sense of coherence