Abstract
שאלת אחדות עמק הנילוס הייתה אחד הרכיבים העיקריים בסדר היום הלאומי המצרי לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה. במצרים היה קיים קונצנזוס לאומי רחב, שתבע את איחודן המלא של מצרים וסודאן תחת הכתר המצרי. מאמר זה בוחן את עמדותיהם הקוטביות להפליא של הימין (תנועות האחים המוסלמים ומצרים הצעירה) והשמאל (הארגונים הקומוניסטיים) המצרי כלפי שאלת אחדות עמק הנילוס. המאמר מראה שהימין הרדיקלי שקרא תיגר על המרכז הפוליטי המצרי, היווה, באופן יוצא דופן, חלק מהקונצנזוס הלאומי הרחב בסוגית סודאן. אף על פי כן, בתוך הקונצנזוס הם גלמו את הסמן הקיצוני שהתנגד בתוקף לפשרות כלשהן. מנגד, הארגונים הקומוניסטים היו היחידים לשחות כנגד הזרם הלאומי. הם קראו לעצמאות עמק הנילוס משלטון קולוניאלי בריטי ולמתן זכות ההגדרה העצמית לעם הסודאני כולל הזכות לקבוע את גורלו בעצמו. גישה לא פופולארית זו, שנדחתה בשאט נפש על ידי הממסד וכלל מרכיבי הקשת הפוליטית, אומצה ויושמה מספר שנים מאוחר יותר על ידי מנהיגי מהפכת יולי 1952.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 23-51 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | המזרח החדש |
| Volume | 51 |
| State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Communist parties -- Middle East
- Egypt -- Foreign relations -- Great Britain
- Egypt -- Foreign relations -- Sudan
- Egypt -- History -- 1919-
- Great Britain -- Foreign relations -- Egypt
- Imperialism
- Islamic fundamentalism
- Nile River
- Sudan -- Foreign relations -- Egypt
- Sudan -- History
- אימפריאליזם
- בריטניה -- יחסי-חוץ -- מצרים
- האחים המוסלמים
- מפלגות קומוניסטיות -- המזרח התיכון
- מצרים -- היסטוריה -- תקופה מודרנית
- מצרים -- יחסי-חוץ -- בריטניה
- מצרים -- יחסי-חוץ -- סודאן
- נילוס
- סודאן -- היסטוריה
- סודאן -- יחסי-חוץ -- מצרים
- פונדמנטליזם מוסלמי