"זמרת הארץ" על פי רב סעדיה גאון

ספרות הפרשנות היהודית של ימי הביניים אוצרת בתוכה מידע ריאלי רב, ידיעות היסטוריות ותיאורים מחיי היום-יום מאותה התקופה. במחקרים קודמים הצבענו על תופעה זו ועל כמה ממאפייניה. פעמים שהפרשנים שביקשו לבאר מושגים מהמקרא או מהמשנה, עשו זאת על סמך המציאות הריאלית שהיתה מוכרת להם בזמנם ובמקומם. כך, למשל, צמחים רבים זוהו ותורגמו על ידי הפרשנים היהודים בימי הביניים בהתאם לעולם המונחים המקובל בימיהם. פירושים אלה אינם מתיישבים תמיד עם המציאות הריאלית של כתבי הקודש הקדומים יותר. לפיכך יש באיתור פירושים אלה חשיבות מיוחדת גם למחקר תולדות ארץ-ישראל בימי הביניים. אחד מהפירושים הקדומים והחשובים ביותר בימי-הביניים הוא, של רב סעדיה גאון (942-882), שהשפעתו ניכרת על הפרשנות הרבנית, הקראית והשומרונית, כבר בימיו ובדורות מאוחרים יותר. לפיכך הוא יכול לשמש כדגם מאפיין למחקר היסוד הריאלי בפרשנות ימי-הביניים. עיון בפירושי רס"ג חושף עולם מונחים עשיר ורחב אופקים, המדגים את הפריחה התרבותית והחומרית שהיתה בארצות האיסלאם. למעשה, לא ניתן להבין חלק ניכר מהמונחים שמשתמש בהם רס"ג לפירושו, מבלי להכיר מקרוב את העולם התרבותי והחומרי שבו הוא פעל. כך, למשל, השמות הערביים שמביא רס"ג לסממני הקטורת מתבהרים ומקבלים משמעות מובנת רק על רקע ספרות המדע הערבי שנכתבה בתקופתו והעוסקת בין השאר בבשמים ותרופות.2 הרובד הריאלי שבפירושי רס"ג, ובפרשנות ימי הביניים בכלל, מצפה עדיין למחקר ראוי לשמו. להלן נביא רק דוגמה אחת להמחשת דברינו, דוגמה העוסקת ב"זמרת הארץ" – מוצרים שנשתבחה בהם.