Abstract
בספר דברים (יד, ד–ה) נזכרים שמותיהן של שבע חיות בר שבשרן מותר לאכילה. במשך דורות רבים ניסו פרשנים וחוקרים לזהות מינים אלה. מטרת המאמר להעריך מחדש את הזיהוי של מינים אלה על סמך הממצא הארכאו-זואולוגי מארץ-ישראל וסביבתה מתקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה הפרסית. שקלול של נתונים ארכאו-זואולוגיים וטקסטואליים מאפשר להציע כי האייל כולל את כל משפחת האיילים (Cervidae), הצבי – את כל בני הסוג צבי (Gazella sp.), היחמור הוא הבובל (Alcelaphus-buselaphus), אקו מזוהה עם היעל (Capra ibex [nubiana]), ראם (Oryx leucoryx) שימר את שמו בעברית בת ימינו, תאו הוא בקר הבר (Bos primigenius), וזמר מזוהה עם מין כבש בר או עז בר. המחקר מציג גם אפשרות חלופית לזיהוי שמות החיות. הממצא הארכאו-זואולוגי העשיר מישראל ומסביבותיה והתפלגותו תואמים את ההנחה שהטקסט המקראי מנה את בעלי החיים הטהורים על פי סדר חשיבותם או על פי שכיחותם בצריכת המזון של האדם. ייתכן גם ששמות בעלי החיים מייצגים קבוצות בעלי חיים הנבדלות טקסונומית או מייצגות בתי גידול שונים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 33-54 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה |
| Volume | 132 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Animal remains (Archaeology)
- Animals -- Religious aspects -- Judaism
- Animals in the Bible
- Buffaloes
- Deer
- Eretz Israel -- Antiquities -- To Biblical period, 1200 B.C
- Eretz Israel -- Antiquities, Biblical
- Fallow deer
- Kashrut