Abstract
מחברת המאמר בוחנת את תופעת השליחות (נשים) במחנות העקורים. התקופה שבין השואה לתקומה, תרמה לכך שבקונפליקט המתמיד בין הזהות הלאומית לזהות האמהית, גברה הזהות הלאומית. תחושת המשמעות שהשליחות העניקו לעשייתן, סבלם של הניצולים והצורך בשיקום לאחר החורבן, סייעו להן לבחור בשליחות ולהתמודד עם המחיר האישי והמשפחתי. זהותן החדשה של השליחות ינקה ממספר זהויות במקביל וניכרה במורכבותה. מפעל השליחות פתח בפניהן חלון הזדמנויות לשינוי במישור האישי, ההומניטרי והפילוסופי.
Translated title of the contribution | Identities in Conflict: The Case of Shlihot (Female Emissaries) to Europe after the Holocaust |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 121-155 |
Number of pages | 35 |
Journal | ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל - היסטוריה, תרבות, חברה |
Volume | 11 |
State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Gender identity
- Nationalism
- Power (Social sciences)
- Refugee camps
- Sex
- Women
- World War, 1939-1945 -- Refugees
- העצמה
- זהות מינית
- לאומיות
- מגדר
- מחנות עקורים (שואה)
- נשים
- שליחים ארצישראליים בחו"ל