"וחי אחיך עמך" הקרבה עצמית לטובת הזולת על-פי חז"ל ועל-פי הפסיקה הרבנית

  • אלכסנדר קליין

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

קיימת ספרות ענפה העוסקת בדילמות מוסריות למיניהן. המאמר הנוכחי מתייחס לסוג מסוים של דילמה: התלבטות מוסרית כאשר צריך אדם להכריע בין שמירה על חייו הוא לחייו של השני. נעשתה סקירת דעתם של חז"ל בנידון, וכן של הדברים שכתבו בנושא הוגים מתחום התרבות היהודית לתולדותיהם. בשעת הצורך, תובא התייחסות גם לדעותיהם של הוגים שאינם בני ברית. בתום סקירה זו ניתן להגיע למסקנות הבאות: בזמנים כתיקונם, על-פי ההלכה הפסוקה, אין חובתו של אדם למסור את נפשו בשביל חברו, אבל מותר לו לעשות כן. יש אומרים אף אסור לו למסור את נפשו. מותר לו לאדם למסור את נפשו כדי להציל ציבור שלם. בזמן מלחמה, חובתו של אדם למסור את נפשו. אין האדם רשאי לשרוד על חשבון חייו של השני, באשר חיי כולם שווים, ואין לערב כאן שום שיקול כלכלי או תועלת מכל סוג שהוא. אין למסור איש או אישה לאויב במקרה שהוא מאיים על קבוצה גדולה יותר של אנשים, אלא אם כן מדובר במי שחייב מיתה על פי דין תורה או על-פי דיני הגויים. אלא שאין מורים כן לכתחילה, היות והתנהגות כזאת איננה "משנת חסידים". (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)229-242
Number of pages14
Journalדברים
Volume6
StatePublished - 2013

IHP Publications

  • ihp
  • Rabbinical literature
  • Jewish law
  • Self-sacrifice
  • Jewish ethics

Cite this