Abstract
סיפור ושתיקה הם תמות אשר נידונות רבות בספרות הטראומה. בעשורים האחרונים מתגברת ההבנה שסיפורים הם פעולות שיח ועל כן הם מתקיימים בתוך הקשרים רבים ומעוצבים בהתאם למציאויות נרטיביות נתונות. ברם, לתובנות כמעט שאין ביטוי בחקר הנרטיב הטראומטי. במאמר הנוכחי אנו מבקשים להתחיל לגשר על פער זה באמצעות התבוננות בסיפוריהם של 12 פדויי שבי ישראלים, אשר סופרו בפרויקט התיעוד של העמותה למען נפגעי טראומה על רקע לאומי (נט"ל). מתוך הסיפורים ניסינו לדלות את הדילמות ואת מערכת השיקולים שהנחתה את הנטייה לשתוק או לספר את סיפור השבי בהקשרים שונים. מתוך הנרטיבים אנו משרטטים חמישה מישורי דילמה: למי לספר? מה לספר? כיצד לספר? בשביל מה לספר? ומה עלול לקרות אם אספר? ממצאים אלו ממחישים את הצורך להביא בחשבון את הידע הנצבר על אודות השפעותיהם של הקשרים על היווצרותם של סיפורים ושתיקות כאשר ניגשים לחקור ולהבין את הסיפורים ואת השתיקות של נפגעי טראומה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 95-114 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | עיונים בשפה וחברה |
| Volume | 11 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2018 |
IHP Publications
- ihp
- Disabled veterans
- Narration (Rhetoric)
- Narrative inquiry (Research method)
- Prisoners of war
- Psychic trauma
- Reminiscing
- Silence
- War -- Psychological aspects