התנהגות פרו-סביבתית בחיי הפרט : חסמים וההשפעה של התערבויות התנהגותיות: חסמים וההשפעה של התערבויות התנהגותיות

"מחקר זה מבקש לזהות מהם הגורמים שעשויים לעודד התנהגות פרו־סביבתית בישראל באמצעות בחינת השפעתם של גורמים פסיכולוגיים ומשתני רקע דמוגרפיים על התנהגויות סביבתיות של פרטים בחברה. לנוכח התפתחויות בינלאומיות והתחייבויות של מדינת ישראל, המשק הישראלי צפוי לעבור לכלכלה דלת פחמן, תהליך שעיקרו שינויים בתהליכי הפקת האנרגיה והייצור, אך כרוך גם בשינויים בהתנהגות הפרט. מעבר לצורך להבין כיצד יגיב הציבור למהלכים שיינקטו, ברצוננו לבחון מהם הגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על נכונותם של פרטים בישראל להירתם למאמץ האקלימי, כלומר לשנות את התנהגותם באופן שעשוי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ("התנהגות פרו־אקלימית"). התנהגות פרו־סביבתית מערבת פעילויות אנושיות שמטרתן להגן על הסביבה או למנוע הידרדרות סביבתית. ספרות המחקר מעלה מגוון נרחב של חסמים המונעים התנהגות כזו. עם החסמים ניתן למנות בורות וחוסר ידע, תיעדוף נמוך, חוסר אמון, תפיסה שגויה של סיכונים סביבתיים ואקלימיים, צורך לשנות התנהגות והשפעות מצד החברה הסובבת. כדי להתמודד עם החסמים הללו מוצעות בספרות המחקר כמה התערבויות התנהגותיות, בעיקר תמריצים כלכליים, קמפיינים, וסוגי הֶינדים (nudge). הספרות אינה חד־משמעית לגבי האפקטיביות של שלל סוגי ההתערבויות. כך למשל, לתמריצים יש השפעה גדולה אך קצרת טווח, ולהתערבויות אחרות השפעות משתנות בהתאם לסוג ההתנהגות הרצויה במגוון התחומים: מחזור, מים, אנרגיה או תחבורה. לפיכך שמורה חשיבות רבה לבדיקה אמפירית התנהגותית של הציבור בישראל במטרה להתאים עבורו את סוגי ההתערבויות המומלצים" -- מן האתר של ההוצאה.