התבוננות ביוגרפית כמדע: חקירת ישותו היחידנית של אדם דרך סיפור חייו

האדם מתואר בהגותו של שטיינר כישות רוחנית יחידנית (אינדיווידואלית), כלומר כישות יחידה, ייחודית ומיוחדת. את התייחסויותיו הרבות של שטיינר להיותו של האדם ישות כזו ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון, והמוכר יותר, מצוי בתיאוריו הרבים של שטיינר את האני האנושי בהגותו האנתרופוסופית; התייחסויות מן הסוג השני קשורות בהגותו הפילוסופית, המוקדמת יותר, ועניינן הוא ביסוסה של מתודה מתאימה לחקירת האדם במדעי הרוח והחברה. במאמר זה אציג את שתי נקודות המבט הללו על האדם ואראה כיצד הן מתחברות בחשיבה על הביוגרפיה האנושית, ומה משמעותן עבור חשיבה זו. מתוך חיבור בין תפיסת האני האנתרופוסופית לבין תפיסתו הפילוסופית של שטיינר ביחס לחקירת האדם, אציע לראות את תהליך ההתבוננות על סיפור חייו של אדם כתהליך של חקירה מדעית. חקירה זו חותרת להגיע להבנתה של תופעה יחידנית - אדם מסוים על יחידותו, ייחדו ומיוחדותו. (מתוך המאמר)