התבוננות אסתטית בהגותם של אפלטון וויטגנשטיין המוקדם

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המושג "התבוננות" מכיל שבעה מאפיינים: 1. התבוננות היא שילוב של ראייה ויזואלית ועיון שכלי. 2. ההתבוננות מניחה מרחק מפריד בין הסובייקט לאובייקט. 3. ההתבוננות מניחה קשר בלתי אמצעי בין המתבונן למושאו. זוהי תפיסה ישירה ומיידית של המושא. 4. פעילות ההתבוננות היא חוויה ולא רק עיון שכלי, שהרי היא כרוכה בחוויה של ראייה. 5. פעילות ההתבוננות מקיימת ממד אקטיבי לצד ממד פסיבי. היא אקטיבית בהיותה הבנה התופסת את המושא ופסיבית בהיותה ראייה המקבלת את הרושם של המושא. 6. ההתבוננות היא פעילות אינטנציונלית: היא מכוונת תמיד לאובייקט מסוים, קונקרטי או מופשט. 7. ההתבוננות היא מפגש של סובייקט יחיד את מושא התבוננותו. זוהי אם כן פעילות יחידנית במהותה, ורק בשלב שניוני היא הופכת לאירוע בין סובייקטיבי באמצעות הקומוניקציה. נוסף על המאפיינים היסודיים האלו, יתלווה להתבוננות רושם של יופי. כאן המפגש בין הסובייקט המתבונן למושאו יהא כרוך בתפיסת האובייקט כיפה. ניתן אפוא להגדיר את המושג "התבוננות אסתטית" כמצב שבו סובייקט יחיד מתבונן באובייקט מסוים, והזיקה ביניהם כרוכה ברושם של יופי. מטרת המאמר היא להבהיר את מאפייניו התיאורטיים של המושג "ההתבוננות האסתטית".
Original languageHebrew
Pages (from-to)47-78
Number of pages32
Journalבקורת ופרשנות: כתב-עת בין תחומי לחקר ספרות ותרבות
Volume42
StatePublished - 2010

IHP Publications

  • ihp
  • Aesthetics
  • Art -- Philosophy
  • Plato
  • Wittgenstein, Ludwig -- 1889-1951

Cite this