השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב

לממשק של מערכת אקולוגית שאינו תואם לתנאי הסביבה, כגון רעיית יתר באזור צחיח, יש השפעות הרסניות על המערכת לטווח הזמן הקצר והארוך. שיקום יעיל בטווח זמן קצר יחסית דורש התערבות של האדם על-ידי שילוב אורגניזם בעל יכולת "הנדוס סביבתי" יחד עם עידוד של ריבוי או התפשטות של המינים המקומיים. מרבית המחקרים באזורים צחיחים התמקדו בעיקר בשיחים כמהנדסי סביבה ופחות בהשפעת אורגניזמים אחרים, כמו חרקים, על הסביבה. במחקר הנוכחי השווינו את השפעת קני שני מינים של נמלת הקציר, השחורה Messor ebeninus והחולית –Messor arenarius , על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר (בתת ספר ערבתית). השטחים שנבדקו נמצאים באזור חירן (מערבית לערד, בצפון מזרח הנגב), בשטח שיש בו רעיית יתר ובשטח בעל רעייה מתונה שהיה חשוף בעברו לרעיית יתר. תוצאות המחקר מראות שלנמלי הקציר יש השפעה משמעותית על פוריות הקרקע ועל הצמחייה, שניכרה לא רק בשנה גשומה אלא אף בשנת בצורת. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים. (מתוך המאמר)