השירה העברית הקדומה: בתלמוד, בתפילה ובספרות ההיכלות

מאיר בר אילן

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מגמת המאמר היא לבחון את השירה העברית הקדומה בשלושה קורפוסים ספרותיים שחוברו בערך במאות השלישית–השישית לספירה, ויש ביניהם זיקה הדדית: התלמוד, התפילה וספרות ההיכלות. בקורפוסים אלו מופיעים עשרות רבות של שירים, ובמהלך הדיון מתבררים קווי הדמיון והשוני ביניהם, תוך ניסיון לקבוע את מאפייניהם הלשוניים, הצורניים וההיסטוריים. הדיון נפתח בסקירה היסטורית קצרה של תולדות המחקר בכל אחד משלושת התחומים הנדונים, ומתברר בו שמדובר בתחום מוזנח, על אף העובדה שהחלו לעסוק בו כבר במאה התשע־עשרה. נדונו בו, גם אם בקיצור, תרומותיהם של חוקרים שונים להכרת השירה המופיעה בקורפוסים ספרותיים אלו, וכן בעיות המחקר הכרוכות בכך. לדוגמה, התברר כי פיוטים אלו עמדו בצל המחקרי של שירת ימי הביניים בכלל ושל הגניזה הקהירית בפרט, ובשל כך זכו להתעלמות, לביטול, ואף להגדרות לא מחמיאות, כגון "בעלי חרוז פרימיטיבי" או "ריקנים". האחיזה במציאות של כמה משירים אלו נבחנת לאור עדויות שונות מן התלמוד ומספרות ההיכלות, ומתברר שכמה מהם נבעו מאירועי שמחה משפחתיים, שירה דתית וחוויות מיסטיות. כעשרה שירים נבחנים באופן מיוחד, על מאפייניהם הלשוניים, ומתברר כי בסידור התפילה חבויים קטעי שירה שהתחברו במתכונת השירה המקראית. כמו כן הובהר ששיר אחד מספרות ההיכלות חדר לתלמוד הבבלי. במאמר מוזכרים או נדונים יותר מחמישים שירים ברמת פירוט משתנה, וכן מוצעים בו שיקולים שונים לקביעת זמנם של השירים בתקופה שקדמה לפייטנים הידועים.
Original languageHebrew
Pages (from-to)37-78
Number of pages42
Journalמורשת ישראל
Volume15
StatePublished - 2018

IHP Publications

  • ihp
  • Archaeological dating
  • Hebrew poetry
  • Hekhalot literature
  • Literature -- Research
  • Piyyutim
  • Prayer -- Judaism
  • Rabbinical literature
  • Talmud Bavli

Cite this