Abstract
המאמר מציג פן חדש בחשיבתו ההלכתית של הרמב"ם: פרשנותו לדברי עצמו ב"משנה תורה". בשתי הזדמנויות נדרש הרמב"ם להסביר פסיקה שלו בהלכות שבת - בתשובה לבגדאד בסמוך לפרסום חיבורו ובתשובה לפרובנס שאותה כתב בערוב ימיו. ברם תשובותיו שונות זו מזו ואינן עולות בקנה אחד. המחבר מראה שהפסיקה שהרמב"ם נשאל על אודותיה היתה מיוסדת במקורה על דעתו הראשונה שבמהדורה קמא, וההסבר שנתן לה שם נהיר. אולם לימים חזר בו הרמב"ם מעניין ששימש רקע לנושא הנידון, ואז הפסיקה שנשאל עליה לא הייתה עוד הכרחית, וגם הנימוקים שניתנו לה, שלא תאמו את הפסיקה המקורית, לא היו נהירים כל צורכם. לשון אחר: בתשובתו השנייה נימצק הרמב"ם את פסיקתו במשנה תורה שלא על פי נימוקיה המקוריים וזוהי, לדעת המחבר, הסיבה לכך שדבריו נשמעים מהוססים ולא בהירים דיים
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 117-163 |
| Number of pages | 47 |
| Journal | ספונות |
| Volume | 23 |
| State | Published - 2003 |
IHP Publications
- ihp
- Hermeneutics
- Maimonides, Moses -- 1135-1204