Abstract
בחינת אוספי השמות הפרטיים מהמקרא והמזרח הקדום העלתה כי הענקת שם של בעל חיים לבן אנוש הייתה מעשה שכיח. במקרים מסויימים, נתתינת השם הדגישה תכונה מיוחדת של החיה, כגון: אומץ, חריצות או חביבות. משהחל האדם ללמוד להשתלט על סביבתו, הוא החל בתהליך ביות בעלי החיים. הדעה השלטת בקרב חוקרי הזואולוגיה הקדומה גורסת כי לכלב שמורה זכות ראשונים בתהליך הביותוהחבירה לאדם. המקורות הקדומים חושפים בפני נו את הדימוי החיובי שנצמד לשמה של החיה, ושהעיד על כפיפות ונאמנות. לפיכך כבר המקורות הכתובים הקודמים מהאלף השלישי לפני הספירה, מצויים שמות שהורכבו מהרכיב "כלב". התוצאה כפי שהוצגה במאמר, עברה כחוט השני בכל תקופותיה ותת תקופותיה של תרבות ארצותהמזרח הקדום. הרכיב "כלב"שימש כחלק משפ תיאופורו, שבא להצביע על משאלת ליבם של הורי הרך הנולד, שפיללו לראות בבנם או היתם אנשים יראי-אלים. בהתאם למגמה זו ניתן להצביע גם על השם המקראי "כלב" כשייך לקבוצת שמות זו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | עיוני מקרא ופרשנות |
| Place of Publication | רמת גן |
| Publisher | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
| Pages | 329-348 |
| Number of pages | 20 |
| ISBN (Print) | 9789652263322 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Animals in the Bible
- Caleb -- (Biblical figure)
- Middle East -- Civilization
- Names in the Bible
- Names, Personal