הקשר בין רמת השכלה אקדמית ותחום ההתמחות לבין היכולת הקוגניטיבית בתהליך קבלת החלטות

המחקר הנוכחי בוחן את הקשר שבין רמת ההשכלה האקדמית ותחום ההתמחות, לבין היכולת המתודולוגית-הסטטיסטית בתהליך קבלת החלטות: בשלבי איסוף המידע, הצבת החלופות והשוואתן, ובשלב ההכרעה. נדגמו 940 נבדקים. מהם בעלי תואר ראשון ואחרים בעלי תואר שני, שהתמחו במדעי החברה, או במדעי הרוח, או במדעים המדויקים. אלה התבקשו לקבל החלטות בזיקה לאירועים אחדים שהוצבו לפניהם ולנמק בכתב את החלטותיהם. התשובות נותחו באמצעות קריטריוני הערכה, כדי לדרג את היכולת הקוגניטיבית של המשיבים ברכיבים השונים של החשיבה המתודולוגית-הסטטיסטית בקבלת החלטות. נמצא, שעלייה ברמת ההשכלה, מהתואר הראשון לתואר השני, גורמת לשיפור היכולת הקוגניטיבית באופן דיפרנציאלי ברכיבים השונים של תהליך קבלת ההחלטה. המתמחים במדעי החברה גילו יכולת מתודולוגית-סטטיסטית גבוהה יותר בתהליכי קבלת החלטות, מעמיתיהם שהתמחו בדיסציפלינות אחרות. מגמה זו נשארת גם בתום לימודי התואר השני, אך הפער בין המתמחים במדעים המדויקים ובמדעי הרוח לבין המתמחים במדעי החברה, הצטמצם מעט במהלך לימודי התואר השני. כן אותרו שלבים בתהליכי קבלת החלטות שניכרת בהם יכולת מתודולוגית-סטטיסטית נמוכה יותר מאשר בשלבים אחרים. אבחון זה מאפשר לתכנן תכניות חינוכיות לטיפוח החשיבה במוקדים האלה. This study examines the relationship between academic level and field of specialization on the one hand, and methodological-statistical competence on the other, in three stages of the process of decision-making: compilation of information, proposal and comparison of alternatives, and resolution. Method: 940 subjects, holding either Bachelor's or Master's degrees in the social sciences, the humanities or the exact sciences, analyzed several events, made decisions, and explained their conclusions in writing. The criteria for the examination of responses made it possible to grade cognitive skills in the different components of methodological-statistical thought involved in decision-making. Results: Two hypotheses were confirmed with regard to the decision-making process: (a) Advancement from the Bachelor's degree to the Master's degree resulted in differential improvement in cognitive capacity in the various elements of the process. (b) At the Bachelor and Master levels, social science majors were superior to their peers in methodological-statistical competence. However, the gap between the exact science and humanities majors, and those specializing in social sciences, narrowed slightly during the Master's studies. (c) Specific points of limited rationality in the decision-making process were defined. This finding should make it possible to design corrective educational strategies.