הקשר בין אי-ביטחון תזונתי לבין התנהגויות סיכון ותחושת רווחה בקרב בני נוער בישראל

המטרה: לבחון את הקשר בין אי־ביטחון תזונתי לבין התנהגויות סיכון ותחושת רווחה בקרב בני נוער. הנבדקים: 4,902 תלמידות ותלמידים הלומדים בבתי ספר יסודיים ועל־יסודיים. שיטת המחקר: הנבדקים השתתפו במחקר חתך כמותני, המבוסס על ניתוח משני של נתוני תכנית המחקר על רווחתם ובריאותם של בני נוער (HBSC) בישראל לשנת 2015. מן הממצאים: כ־10% מן הנבדקים הביעו אי־ביטחון תזונתי ודיווחו כי קרה שהלכו לישון רעבים מכיוון שאין מספיק אוכל בבית. בהשוואה בין תלמידים שהביעו אי־ביטחון תזונתי ובין תלמידים שהביעו ביטחון תזונתי גבוה, נמצא אחוז גבוה יותר של בנים, ערבים ותלמידים המשתייכים למשפחות המאופיינות בשפע משפחתי נמוך. כלל התנהגויות הסיכון שנבחנו במחקר ובהן שימוש בסמים, עישון ושתיית אלכוהול מופרזת, נמצאו גבוהות יותר בצורה מובהקת בקרב תלמידים אשר דיווחו על אי־ביטחון תזונתי לעומת תלמידים שדיווחו על ביטחון תזונתי גבוה. לבסוף, תחושת הרווחה נמצאה נמוכה יותר בקרב תלמידים שדיווחו על אי־ביטחון תזונתי לעומת תלמידים שדיווחו על ביטחון תזונתי גבוה. ממצאי המחקר מעידים על חשיבות הצורך לקדם מדיניות בריאות הכוללת את נושא הביטחון התזונתי בקרב בני נוער בישראל. נראה כי כדי להוציא מהכוח אל הפועל מדיניות מעין זו ולהופכה לתוכניות התערבות, על מקבלי ההחלטות להיות מודעים לקשר שבין ביטחון תזונתי, תחושת רווחה והתנהגויות סיכון בקרב בני נוער. הסבר מושג: אי־ביטחון תזונתי – זמינות מוגבלת של מזון מזין עקב אי יכולת לקנותו באופן סדיר.