Abstract
עמנואל לוינס ידוע בשני פרויקטים גדולים שנטל על עצמו, זה של הפילוסופיה הפנומנולוגית, וזה של הפרשנות הפילוסופית לתלמוד. המאמר מבקש להבהיר את ייחודה של הספרות התלמודית ומאפיניה כפי שלוינס ראה אותה. מטרתו של הסבר זה, לגלות את הסיבות לבחירה של לוינס בתלמוד ובטקסטים של חז"ל, כבסיס החשוב לכתיבה היהודית שלו; להבהיר ולהאיר את פשר המאמץ הפילוסופי של לוינס ביצירת קורפוס של קריאות תלמודיות. בכוחה של חקירה זו להראות כי לא רק שהתלמוד משקף בעיני לוינס אלמנטים חשובים של מה שהוא מכנה "החוכמה העברית" - החכמה היהודית, ותחומי אתיקה שמעבר לאונטולוגיה, אלא שבמובנים מסוימים "הספרות התלמודית" מתאימה לעמדה האתית הפילוסופית שלו. יודגש כי מבחינה מתודית, אין מאמר זה מנסה לתאר את התלמוד ואת אפיוניו כשלעצמו, אלא מבקש לתאר את האופן שבו מאפיין לוינס את התלמוד באופן ישיר או עקיף. מובן שאין בדברים אלה הסבר ביוגרפי לשאלה כיצד הגיע לוינס אל התלמוד, אלא דיון המבקש להתמקד בשאלת התוכן והצורה הפילוסופיים שאותם מייחס לוינס לתלמוד.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 117-143 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה |
| Volume | 67 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Lévinas, Emmanuel
- Rabbinical literature