הציונות וזיכרון ביכורים: חגה של חיפה העברית בימי המנדט

יאיר ספרן, תמיר גורן

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

מנהג הבאת הביכורים חזר לארץ עם חידוש היישוב היהודי החקלאי בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. התנועה הציונית, שהדגישה את חזרת העם היהודי לארצו ואת חשיבות עבודת האדמה, ראתה חשיבות רבה בהשתייכות לעבר ולחגים הקדומים. היא שמה לה למטרה לצקת תוכן חדש בשורה של חגים יהודיים עתיקים, ביניהם חג השבועות, ובכך לתת ביטוי לזיקה בין מסורת להתחדשות. לאור הצלחת חגיגות "העדלאידע" שהתקיימו בתל אביב והוציאו את שמה של העיר למרחקים, ביקשו גם פרנסיה של העיר חיפה לאמץ הילולה שתרומם את שמה של עירם. חיפה הייתה מרכזם של היישובים החקלאיים באזור (עמק יזרעאל ועמק הירדן), ולכן הם בחרו בחג הביכורים כדי לתת ביטוי לחיבור בין החקלאות העברית המתחדשת לבין חיפה העיר העברית המתפתחת. החגיגות שקוימו במשך מספר שנים יצרו בעיר מסורת מיוחדת במינה. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)16-19
Number of pages4
Journalעת-מול: עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
Volume260
StatePublished - 2019

IHP Publications

  • ihp
  • Festivals
  • First fruits (Jewish law)
  • Haifa (Israel) -- History
  • Rites and ceremonies
  • ביכורים (מצווה)
  • חגיגות וטקסים
  • חיפה (יישוב עירוני) -- היסטוריה

Cite this