Abstract
הציבור הדתי הציוני, כפי שהתבטא בתנועת 'המזרחי' עם כל עמדתו העצמאית בשאלות ציוניות כלליות, הכריע לטובת 'אחדות ישראל' ולמען פעילות במסגרת התנועה הציונית. הוא לא ראה סתירה בין נאמנותו להלכה ובין נאמנותו לתנועה הציונית. היו רבים שחשו שנאמנויות אלה משלימות זו את זו לשלמות חדשה ישנה. שאלות המחלוקת בינו ובין התנועה הציונית היו, או הוצגו לעתים קרובות, כשאלות ש'בענייני החיים שבשוק' שבהם לא רצו בהכרעה הלכתית. ההשתתפות במאבק של היישוב וההשתתפות ב'הגנה' במוסדותיה ובשלוחותיה היו בהכרח המשך ישיר לגישה זו. היחס לאצ"ל וללח"י ניזון אף הוא. לא פחות מן היחס לתנועה הציונית, מעיקרון 'אחדות ישראל', היו ב'מזרחי' מי שסברו שדרכם נכונה והיו מי שסברו שהם פוגעים באינטרס הלאומי ובמוסר היהודי. אולם לדעת הכול: הם פגעו באחדותו של היישוב היהודי בארץ ובתור שכאלה אין לקבל את קיומם. מצד שני, היה מוסכם למדי, כי ניסיון למנוע את קיומם בכוח ממש עלול להביא ל'מלחמת אחים' שאף היא בלתי נסבלת. כך היה העיקרון של ' אחדות ישראל' לא רק היסוד המרכזי בגישת 'המזרחי', הוא גם שהיווה גשר בין החלקים השונים ב'מזרחי'. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | מאה שנות ציונות דתית: היבטים היסטוריים (קובץ בעריכת אבי שגיא ודב שוורץ) |
Place of Publication | רמת גן |
Publisher | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
Pages | 287-301 |
Number of pages | 15 |
ISBN (Print) | 9652262471 |
State | Published - 2003 |
IHP Publications
- ihp
- Religious Zionism
- Ultra-Orthodox Jews
- Zionism and Judaism