הפרעות הקשורות לאלכוהול ולסמים מנקודת המבט של הערכת מסוכנות מינית

תחום ההתמכרות לסמים ולאלכוהול נחקר רבות בעולם בקרב קבוצות שונות של פוגעים מינית. מאמר סקירה זה בוחן את הספרות המקצועית בתחום של שימוש בחומרים ממכרים, ובוחן את הקשר בין רמות שונות של השימוש בחומרים אלו ובין רצידיביזם מיני. הסקירה הנוכחית מתמקדת במחקרים רטרוספקטיביים ובבחינת התאמתם ויעילותם של כלים אקטואריים בתחום הערכת המסוכנות המינית. במאמר הנוכחי נעשה ניסיון ליצור שפה אחידה ולאחד בין מושגים אבחנתיים קליניים הקשורים לשימוש לרעה באלכוהול ובסמים לבין מושגים המשמשים בהערכת מסוכנות מינית. מוצגת סקירה של התיאוריות המרכזיות, המסבירות את הקשר שבין שימוש בחומרים ממכרים ובין רצידיביזם מיני, וכן מופיעה התייחסות לאפשרויות הטיפול בהתמכרויות כחלק מתפיסה רחבה המתמקדת בהפחתת מסוכנות מינית. מסקנת הסקירה היא שאלכוהול הוא גורם אחד מני רבים שעלולים להגביר סיכון לרצידיביזם מיני. מסקירת הספרות עולה כי אלכוהול מגביר סיכון בקרב עברייני מין עם רמות משתנות של מסוכנות מינית. לא נמצאה קביעה חד-משמעית מהי רמת האלכוהול המרבית שהפרט יכול לשתות בלא להיות סיכון לסביבתו. באשר להשפעת השימוש בסמים על תוקפנות מינית ועל רצידיביזם מיני, תוצאות המחקרים אינן חד-משמעיות. הניסיון למצוא קשר בין סוגי סמים שונים לבין פגיעות מיניות שונות מעלה תמונה לא עקיבה. במאמר מפורטות מגבלות המחקר שעלו מהמחקרים השונים שנסקרו והמלצות למחקרים עתידיים. (מתוך המאמר)