Abstract
פוסק ההלכה בן זמננו מוצג על-פי-רוב כמי שחורג מתפקידו כמשפטן פורמלי, כלומר כמורה הוראה, הנדרש לשאלות המופנות אליו בענייני הכרעה בהלכה. יש המדגישים את מעמדו של הפוסק בבחינת מנהיג פוליטי הנחשב בציבור שלו כמי שאוחז ב'דעת תורה', כלומר מי שבכוח חוכמתו ונסיונו כשר להכריע גם בסוגיות פוליטיות ומדיניות. יש מי שרואים בו איש חינוך, מי שבאמצעות פסיקותיו, הלכותיו והנהגותיו מעורב בהדרכתו ובחינוכו של הציבור. במאמר זה אציע לראות את פוסק ההלכה בן זמננו גם כמי שלוקח לעצמו לעתים את תפקיד תועמלן ההלכה, זה המבקש להראות כיצד 'ההלכה' רלוונטית לאדם המודרני. לשם כך אין הוא נרתע מלנקוט שיטות 'פופוליסטיות', שמטרתן דיאלוג וקשר בלתי–אמצעי עם הציבור. אלה מסייעות לראות בהלכה ובפוסקיה, שיש להם לעתים דימוי ארכאי, מרוחק ומסוגר, מקור חוכמה עדכני, זמין ונגיש. להרחבת טענה זו אדון בשני פוסקים שהשפעתם רבה בעיצוב השיח ההלכתי ביהדות המזרחית בת זמננו - הרב יוסף חיים מבגדאד והרב עובדיה יוסף. ששיקוליו אינם רק שיקולי שיח הלכתי–משפטי. מתודולוגית יתמקד המאמר בפופוליזם והלכה ביהדות המזרחית בת זמננו, והסיבה המרכזית לכך היא רצף העבודה ההלכתית של פוסקי ההלכה המזרחיים גם בקרב ציבורים שאינם שומרי מצוות בצורה אדוקה. ביהדות המזרחית, שלא כמו ביהדות האשכנזית, יש ציבור גדול שאינו שומר תורה ומצוות באדיקות אך מקפיד לשמור על המסורת הדתית ההלכתית. ציבור זה אינו מנותק מפוסקי ההלכה גם בעידן התמורות החרדיות המתרחשות במאה ה– 20 בקרב רבני היהדות המזרחית. ההתמקדות בדמותם של הרב יוסף חיים מבגדאד והרב עובדיה יוסף נובעת בעיקר מהמקום הבולט שתופסים השניים בשיח ההלכתי העממי בעולמה של היהדות המזרחית בת זמננו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשיעורים, בחיבורים ובראיית הרב עובדיה יוסף כמקור השראה לדרכו של פוסק ההלכה בחברה המודרנית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 337-359 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | עיונים בתקומת ישראל |
| Volume | 20 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Jewish law
- Joseph Ḥayyim ben Elijah al-Ḥakam -- approximately 1834-1909
- Mizrahim
- Populism
- Religion and state
- Yosef, Ovadia