Abstract
הפרק קיבל הכרה על ידי אונסק"ו בתור שמורה ביוספרית. אירופה, כמו ישראל ומדינות רבות בעולם, מכירה בחשיבותו הרבה של המגוון הביולוגי. ב-1992 חתמו 150 מדינות בכינוס עולמי שהתקיים בריו דה ז'נרו, ברזיל, על האמנה למגוון הביולוגי. מטרת האמנה היא להבטיח שימור של המגוון הביולוגי, על ידי פיתוח מושכל ומתון, או כהגדרתם - "פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי, מבלי לפגוע באפשרות לענות על צרכי הדורות הבאים". המגוון הביולוגי מבטא את השונות הכוללת בטבע, החל מרמת הגן וכלה ברמת המינים, בתי הגידול/מקומות החיות, המערכות האקולוגיות ויחידות הנוף. ההנחה המקובלת היום היא שככל שהמגוון גדול יותר כך גדלים סיכויי החיים להגיב ולהתאים עצמן לשינויים גלובליים (כמו שינויי אקלים), גדולות יותר. הדבר דומה לשדה חיטה מעובד הצמוד לשטח עשבוני. מזיק הפוגע בחיטה מכלה אותה מבלי שתהיה לשדות אפשרות להתחדש, מאחר שגידול אחיד של מין אחד מגיב להפרעה במידה דומה, כלומר - כולם רגישים לאותו מזיק במידה שווה. כך גם למשל ביער אורן ירושלים הנטוע בצד חורש טבעי. לא כך בכר עשבוני או בחורש טבעיף שבהם יש מגוון גדול של מינים שרק חלק מהם מגיבים "שלילית" להפרעה, ואילו האחרים מסוגלים להתמודד איתה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 54-64 |
Number of pages | 11 |
Journal | טבע הדברים |
Volume | 154 |
State | Published - 2008 |
IHP Publications
- ihp
- National parks and reserves -- Hungary
- Biodiversity
- National parks and reserves