Abstract
בשנים האחרונות נעשה מאמץ לפתח התערבות ממוקדת כדי להקטין את הסיכון לפתח מצוקות ארוכות טווח לאחר חשיפה לאירוע טראומתי. אחת השיטות שפותחה היא (Critical Incident Stress Debriefing) CISD, המוכרת כ"תשאול פסיכולוגי". בספרות מתנהל ויכוח מקצועי על מועילות השיטה, ותרגומה למגוון של התערבויות העצים את הבלבול ואת הביקורת כלפיה. המאמר מתאר את מאפייני ההתערבויות שעל בסיסן הוערכה מועילותה, כפי שהם משתקפים מהמחקרים שנסקרו בו. מהסקירה ניתן ללמוד כי יש הבדלים רבים בין ההתערבויות והמחקרים, ולכן קשה לערוך השוואה שיטתית באשר למועילות השיטה. במרבית המחקרים שבהם נעשה שימוש בשיטה, בעיקר בארגונים צבאיים או בארגוני הצלה אזרחיים, היא נמצאה מפחיתה מצוקה נפשית, משפרת את מורל המשתתפים ומחזקת את הלכידות הקבוצתית. לעומת זאת במחקרים אחרים יש עדויות על העדר שיפור בעוצמת התסמינים ואף על החמרה. יחד עם זאת, בהעדר כלי מובנה, שיטתי ופשוט להתערבות בשלב האקוטי שלאחר חשיפה לאירוע טראומתי, וכיוון שהשיטה נמצאה מתאימה לארגונים ולגופים דוגמת הצבא, משטרה ושירותי הצלה, נראה כי יש צורך בהמשך מחקר שיטתי כדי לזהות את המרכיבים המועילים הטמונים בבסיס ההתערבות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 173-203 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | 31 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Armies
- Crisis intervention (Mental health services)
- Psychic trauma
- Psychological debriefing
