Abstract
אם נתבונן בתולדות לשון המשנה כפי שהיא משתקפת מכתבי היד עד הדפוסים ואחר כך בדפוסים, נראה שאותן נטיות קיימות בכל טווח הזמן מכתבי יד מאוחרים ועד לדפוסים מאוחרים במרחב של עולם הדפוס, בעיקר באיטליה ובאשכנז. מדובר בשינויים ולא דווקא במסורת, בשמירה על מגמות מסוימות ולא בשמירה על הנמסר. נראה לי שאפשר לדבר על טיפוס לשוני בעל נטיות משותפות ובעל גישה לשונית מאחדת. אחת הנטיות המרכזיות בשינויים אלה היא מעבר של פעלים רבים מבניין פיעל לקל. כידוע, ביו לשון המקרא ללשון חז"ל חל מעבר דווקא בכיוון של בניין קל לבניין פיעל, אך מאוחר יותר, בימי הביניים המוקדמים עד מאוחרים ועד זמננו, פעל כאמור תהליך הפוך, מבניין פיעל לקל.
| Translated title of the contribution | Some Notes on Binyanim in the Late Tradition of Mishnaic Hebrew: The Shift from Piel to Qal |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 575-596 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | מחקרים בלשון |
| Volume | כא-כב |
| State | Published - 2025 |
IHP Publications
- ihp
- Hebrew language, Talmudic
- Linguistic change
- Manuscripts
- Mishnah
- Printing