Abstract
מאות בשנים התגוררו בארץ ישראל יהודים ותיקים דוברי ערבית שכונו "מוסתערבים", "מוריסקוס" או "תושבי הארץ". קהילות של יהודים אלה, שקדמו לקהילות המהגרים החדשים מספרד ומצפון אפריקה, תפסו מקום נכבד מאוד במרחב היהודי המקומי של ימי הביניים ושל ראשית העת החדשה. במוצאי ימי הביניים, עם התגברות גלי ההגירה היהודית לארץ, הלכו קהילות אלה ואיבדו ממעמדן. במאמר מבקשת המחברת לעמוד על טיבה של הערבית של יהודי פקיעין כפי שנשתמרה בלשונם של דובריה האחרונים. המאמר דן בשאלת ייחודיה היהודיים ומרכיבה העברי מחד גיסא, ובטיב יחסה לערבית המקומית מאידך גיסא ומתמקד בכינוייהם של המועדים היהודיים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 317-336 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | מחקרים בלשון |
| Volume | יז-יח |
| State | Published - 2017 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- שפה ערבית מדוברת
- Arabic language -- Spoken Arabic
- שפה ערבית-יהודית
- Judeo-Arabic language
- פקיעין
- Peki'in (Israel)
- מוסתערבים
- יסודות עבריים בשפות יהודיות
- Jews -- Languages -- Hebrew influences
- השפעות לשוניות
- Languages in contact
- חגים ומועדים (יהדות)
- Fasts and feasts -- Judaism
- מינוח
- Terms and phrases
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Arabic language -- Dialects -- Eretz Israel -- History
- Arabic language -- Influence
- Judeo-Arabic language -- Eretz Israel
- Jews -- Eretz Israel -- Languages -- History
- Fasts and feasts -- Names
- Peki'in (Israel) -- History