העברית כשפת מחקר מודרנית

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

אין זה מובן מאליו שכל שפה מתאימה לכתיבת טקסט מדעי מודרני. הצורך הראשון במעלה הוא קיומו של אוצר מילים הולם באותה שפה; אם אוצר מילים כזה אינו בנמצא, מילוי החסר נעשה באמצעות שאילת מילים משפות אחרות או תרגומי שאילה. בחינה מדוקדקת וניתוח עומק של השיח המדעי בימינו מעלים כי כדי לשמש כלשון מדעית ולמלא את כל צורכיהם של חברי הקהילייה המדעית, על השפה להכיל עוד כמה רכיבים לשוניים המאפיינים את השיח המדעי המודרני. ההנחה היא כי לשפת מחקר מודרנית נחוצים שלושה מאפיינים כאלה לפחות: א. כלים להבעת משמעויות מופשטות - הגדלת יכולת ההפשטה של השפה נעשית בעיקר באמצעות נומינליזציה. הנומינליזציות (שמות הנוצרים מחלקי דיבר אחרים) ממלאות כמה תפקידים חשובים בשיח המדעי (Halliday, 2004): הן משמשות ליצירת מינוח מדעי וטכני; הן יוצרות עולם של 'ישויות' המאפשרות לחקור, למדוד ולתאר "דברים"; והן מאפשרות יצירת שיח קוהרנטי באמצעות זרימה חלקה מן התמה אל הרמה (rheme), זרימה הנדרשת בשיח המדעי כדי ליצור שרשרת של הנמקות. ב. כלים להבעה אימפרסונלית - מבנים אימפרסונליים דרושים כדי ליצור 'רטוריקה של אובייקטיביות', סגנון המהווה מוסכמה שיחתית בכתיבה המדעית. לשונות שונות נבדלות זו מזו באופן שהן מקטינות את נוכחותו של הדובר בשיח. כך למשל העברית משתמשת בצורות הסביל פחות מאשר האנגלית; לעומת זאת העברית מרבה להשתמש באופרטורים מודאליים חסרי נושא ('ניתן', 'אפשר'). ג. כלים להבעת ספק, הסתייגות וודאות - רכיבים אלה דרושים כדי לסמן דרגות שונות של "עובדתיות" בשיח המדעי. המאמר מדגים כיצד פיתחה העברית את המאפיינים האלה למן העברית הקדומה ועבור בתקופות וברבדים למיניהם של התפתחותה. הודות לכך כיום היא מתאימה לכל סוגות הכתיבה הרלוונטיות לעבודה המדעית. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)83-94
Number of pages12
Journalדפים
Volume57
StatePublished - 2014

IHP Publications

  • ihp
  • Academic writing
  • Hebrew language
  • Technical writing
  • כתיבה מדעית
  • מאמרים מדעיים
  • שפה עברית

Cite this