העברה בין-דורית של יכולת תיווך אם-ילד במשפחות של ילדים עם מוגבלות שכלית, בהשוואה למשפחות של ילדים ללא מוגבלות שכלית

מאמר זה מבוסס על מחקר קודם שפורסם בשנת 2019, ועסק באסטרטגיות תיווך בין אם לילד ואסטרטגיות תיווך של אחאים במשפחות של ילדים עם מוגבלות שכלית או בלעדיה (Tzuriel & Hanuka-Levy, 2019). החידוש בגרסה הנוכחית כולל עדכון של סקירת הספרות והתמקדות נוספת בהיבטים של ההעברה הבין-דורית של אסטרטגיות תיווך. מטרות המחקר היו לבחון את ההבדלים באסטרטגיות 'התנסות בלמידה מתווכת' בין אימהות לבין ילדיהן במשפחות של ילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה למשפחות של ילדים עם התפתחות תקינה, וכן את ההעברה הבין-דורית של אסטרטגיות תיווך אלו. זוגות של אימהות וילדיהן וזוגות של אחאים נצפו באינטראקציה בשני מצבים: משחק חופשי והוראה מובנית. אסטרטגיות התיווך שלהם נותחו על פי סולם לתצפית של אינטראקציה מתווכת (OMI). הילד באינטראקציה אם-ילד היה האח הגדול עם ההתפתחות התקינה שנצפה גם באינטראקציה בין האחאים. דגימות האחאים הורכבו משלוש קבוצות עיקריות המובחנות האחת מהאחרת על פי מאפייניו של האח הצעיר. בקבוצה אחת היה האח הצעיר עם מוגבלות שכלית התפתחותית (25 = ID), בשתי הקבוצות האחרות היה האח הצעיר עם התפתחות תקינה כאשר ההבדל בגיל האחים תואם להבדל בגיל המנטלי של קבוצת TDM=25) ID) או להבדל בגיל המנטלי של קבוצת (25 = ID (TDC, n, בהתאמה. אסטרטגיות התיווך של אחאים בוגרים הושוו לאלו של האם. הממצאים הצביעו על כך שאחאים של ילדים עם מוגבלות שכלית הראו רמה גבוהה יותר של תיווך (ביחס לאסטרטגיות - כוונה והדדיות, משמעות, תחושת יכולת וויסות עצמי) מאשר אימותיהם. באופן דומה, בקבוצת ה- TDM הראו האחאים רמת תיווך גבוהה יותר באסטרטגיות של משמעות ותחושת יכולת מאשר האימהות. לעומת זאת, בקבוצת ה- TDC האימהות הציגו רמת תיווך גבוהה יותר מהאחאים באסטרטגיות של כוונה והדדיות, משמעות וויסות עצמי. עוד נמצא שקיימת העברה בין-דורית של אסטרטגיות תיווך (מהאם לילד) לאחר פיקוח על משתנים של סוג הקבוצה, של שנות ההשכלה, של רמת העיסוק ושל רמת הדתיות של האימהות. הממצאים והשלכותיהם קשורים לתפקיד המרכזי של אחאים במשפחות של ילדים עם מוגבלות שכלית ולעבודה עם משפחות לשיפור ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים.