Abstract
לפחות מן המאה השש-עשרה התייחס המונח סוליטריאו לצורותיו בראש ובראשונה לכללי הכתיב המיוחדים של השפה הספרדית-יהודית באותיות עבריות, כולל השימוש באותיות לסימון התנועות ובסימנים דיאקריטיים. במרוצת הזמן, וכנראה לא לפני המאה התשע-עשרה, התרחבה משמעות השם סוליטריאו והוא החל להגדיר גם את צורת הכתב הספרדי הקורסיבי עצמו. שיטת הלימוד של כתיבת הלאדינו, תוך שינון כללי האיות המיוחדים התקיימה לפחות מאז המאה השש-עשרה. התלמידים למדו את השיטה תוך כדי תרגילי כתיבה והעתקה, ופעמים רבות כתיבה והעתקה של שורת הכותרת שמסר המלמד. שיטת האיות נקראת כאמור סוליטריאר. מכיוון שלימוד השיטה נעשה על ידי כתיבה ממש בכתב הספרדי הדקורסיבי הנהוג בקרב דוברי הלאדינו, נראה להציע ששם העצם סוליטריאו כמגדיר את צורת כתב היד אומץ מתוך הזהות שנוצרה בין שמה של שיטת האיות ובין הכתב שהתלמידים אימנו את עצמם בלימודו. ובמילים אחרות, המילה סוליטריאו עברה מציון כתיב לציון כתב. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 49-68 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | מסורות: מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים |
| Volume | יט-כ |
| State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Ladino language
- Language and languages -- Study and teaching
- Penmanship
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Hebrew language -- Writing -- History
- Hebrew language -- Cursive writing
- Penmanship
- Scribes, Jewish -- History
- Ladino language -- Terms and phrases