Abstract
הנדוניה היא הערך הכספי של הרכוש שהכניסה האישה לבית בעלה, והיא נרשמת בשטר הכתובה. בתימן נהגו שני סוגים של רישום: כתובה ריאלית אישית, שבה נרשמו בגוף הכתובה התחייבויותיו הכספיות המדויקות של הבעל; וכתובה קצובה, שבה נרשמו בגוף הכתובה התחייבויות כספיות בנוסחה כללית, כדי שלא לבייש את מי שאין לה, ובחלוף פרק זמן לא ארוך מהחתונה, הוספו בגב הכתובה ההתחייבויות המדויקות. הסוג ששימש ברישום בכתובה מסוימת נקבע על פי האזור שבו נכתבה. במאמר נדונו מתן המוהר שהוא כסף התנאים (בלשון יהודי תימן 'שרט') שמשפחת החתן נותנת לאבי הכלה, המנהג לגבי גובה סכום הנדוניה, רישום הנדוניה, ערכה ופירעונה, וכן מנהג יהודי תימן בשאלת חיוב האלמנה בשבועה בבואה לקבל את המגיע לה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 135-163 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | אוקימתא |
| Volume | 2 |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Dower
- Dowry
- Jews -- Yemen (Republic)
- Ketubah
- יהודי תימן
- כתובה
- מוהר
- נדוניה
- סכום הכתובה