Abstract
אחת החוויות הקשות ביותר בחייו של אדם הנה פטירתו מן העולם של אדם קרוב. זו עשויה להיות נקודת מפגש משמעותית שבה נפגשת דמות רבנית עם אוכלוסייה רבה ומגוונת. במסגרת זו מתבקש הרב לשאת דברי הספד בשעת הלוויה, במהלך השבעה ובאזכרות לנפטר. מעשיו הטובים של הנפטר אמורים להוות את מרכז ההספד, ועל הרב לעגן מעשים אלה בהקשר אמוני והלכתי. מטרתו של ההספד היא לנחם את קרובי המת, לספק מסגרת רוחנית לאירוע קשה זה, וליצור מחויבות עתידית להמשיך את מעשיו הטובים של הנפטר. על הרב להיות מודע לסולם הערכים של הנפטר ומשפחתו, ולהתאים את עצמו אליהם מתוך רצון למצוא את הנקודות החיוביות בכל אדם. הדגשת עקרונות ההספד חשובה במיוחד בחברה המודרנית בגלל התפוררותן של מסגרות חברתיות ישנות ושקיעתם של מנהגי האבלות המסורתיים. פטירת הקרוב יוצרת צורך בהתכנסות אישית ומשפחתית ובתמיכה רוחנית רגשית, וההספד הנו השלב הראשון בתמיכה זו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 71-81 |
| Number of pages | 11 |
| Journal | בד"ד - בכל דרכיך דעהו; כתב-עת לענייני תורה ומדע |
| Volume | 25 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Eulogies
- Death -- Religious aspects -- Judaism
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Jewish mourning customs
- Bereavement -- Israel
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver