Abstract
המאמר עוסק בהבנתו של הרמב"ם את מזבח העולה, המזבח החיצון. הרמב"ם מייחד את המזבח על פני שאר כלי המקדש ומעמיד אותו בקטגוריה עצמאית הנבדלת בפרמטרים רבים מאלה של הכלים האחרים. להלן נראה שלפי התפיסה המימונית נעשה המזבח הציר המרכזי שסביבו נסב הדיון במקדש כולו. זאת מוכיח המחבר מכוח הערות תוכניות, הקשריות ולשוניות של הרמב"ם בדבריו על המזבח ועל הקשרים שבינו ובין חלקיו האחרים של המקדש. המאמר פותח בסקירת התשתית המקראית של המזבח ובוחן את תפקידיו ואופני הופעתו. בהמשך הדברים נראה שגם חז"ל ובעקבותיהם הרמב"ם ראו במזבח העולה כלי ייחודי בעל מאפיינים דואליים שמעניקים לו מעמד של חלק מבניין המקדש מחד גיסא, ומאידך גיסא מותירים אותו כאחד מכלי המקדש.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 99-115 |
| Number of pages | 17 |
| Journal | JSIJ |
| Volume | 8 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Altars
- Sacrifice -- Judaism
- Temple of Jerusalem (Jerusalem, Israel)
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver