המהפכה השוויונית של המקרא

השקפת העולם שמציג לפנינו המקרא מקדמת גישה שוויונית, העומדת בניגוד מובהק לפרדיגמה ההירארכית של התרבויות הסובבות. התורה אמנם מזכירה בעלי זכויות יתר, דוגמת המלך, הכהנים והלוויים - מצב עניינים שאינו יכול להחשב לשיוויוני במלוא מובן המילה - אך שליטתם של אלה במשאביה של החברה הייתה מוגבלת מאוד בהשוואה לסמכות שהפעילו בעלי שררה בציוויליזציות השכנות של המזרח הקדום. התורה דחתה את החלוקה המובנת מאליה בין המעמד של מטילי מס, המרכז בידיו את מרבית הכוח הפוליטי והנכסים הכלכליים, ובין מעמד גדול עוד יותר של משלמי מס. תחת זאת, היא קראה לכינונו של סדר חברתי, פוליטי ודתי חדש, יחס המבוסס על אידיאלים שיוויוניים ועל חזון בדבר קהילייה המורכבת ממעמד יחיד והומוגני, שכל חבריו נהנים מהעצמה אחידה.