Abstract
ארבע שנות מלחמת העולם הראשונה נודעו בהגליות ובחורבן שזרעו ביישוב. ואולם בצד תוצאות ההרס, ניתן להבחין גם בזרעי יצירה ובניין, ובהם גרעיני התארגנות נמרצת של נשים ביישוב. התארגנות זו זכתה לפריחה במיוחד לאחר הכיבוש הבריטי של הארץ, שהביא לתנופה חדשה בבניין הבית הלאומי. בצד עיסוק בעלייה, רכישת קרקעות ובניית יישובים, ביקשו פרנסי היישוב לכונן נציגות נבחרת שתשמש כוח מוביל הן כלפי בני היישוב והן כלפי השלטונות הבריטים. גם נשים ביקשו להשתתף בהתארגנות זו, ואולם כינון נציגות נבחרת זו, שכונתה אספת הנבחרים, עורר מחלוקת רבתי שהשתרעה על פני כמעט שמונה שנים (1926-1918), ומוקדה היה נושא מגדרי מובהק: האם ראוי להעניק לנשות היישוב זכות לבחור ולהיבחר לאסיפת הנבחרים, הגוף הנבחר הראשון של יהודי ארץ ישראל? השאלה העולה מדברים אלה היא מה הייתה תפיסת האישה בשנות ראשית הבית הלאומי? שאלה זו נבחנת במאמר על שני היבטיה: האם אישה נתפסה כאדם, כשוות ערך לגבר? וכיצד הוגדרו התנהגות נשית ותכונות 'נשיות'? התמונה המוצגת במאמר מתבססת על עיון במדגם מייצג של תפיסותיהן של נשים אקטיוויסטיות ושל גברים מן המגזר החרדי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 49-62 |
| Number of pages | 14 |
| Journal | מסכת |
| Volume | 4 |
| State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Women -- Eretz Israel -- History
- Women -- Legal status, laws, etc -- History
- Suffrage
- Women in Judaism
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period
- Eretz Israel -- Social conditions
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver