Abstract
בתרבות האשכנזית-צרפתית הודגש מאד האידיאל הדתי של לימוד התורה. אין ספק שגם לימוד לשם ידיעת ההלכה תפס בה מקום חשוב, אבל העיקר היה לימוד לשם לימוד. לכן בארצות אלו התפתחה מאוד פרשנות התלמוד, ובכלל זה המסכתות שהיו תאורטיות ליהודי החי בגולה לאחר חורבן בית המקדש, כמו סדר קודשים וסדר טהרות. בתרבות יהודי האסלם הודגש מאוד הפן ההלכתי-מעשי, והיצירות התלמודיות שנכתבו בהן עיקר עיניינן היה הצד המעשי של הלימוד. כשבא הרא"ש לטולדו בתחילת המאה הי"ד הוא הבחין בתופעות חברתיות-דתיות שלא היה רגיל בהן בארצות אשכנז וצרפת, ואחת מהן היא יחס הציבור הרחב ללימוד התורה וללומדיה. שני מטרות עמדו לנגד עיניו בבואו לספרד: א) לשנות את הייעוד של הישיבה ממקום שהתלמידים באים אליו בעיקר ללמוד הלכה למעשה, למקום תורה, המושך כל תלמיד המעוניין להעשיר את עולמו העיוני. ב) לשנות במידת מה את יחסו של הציבור הרחב ללימוד התורה, כדי שיראה בו אידיאל דתי ויכיר בערכו של לימוד לשם לימוד. במאמר זה יברר המחבר כיצד פעל הרא"ש ליישם את תוכניתו התורנית בטולדו וייבחנו קולות ביקורת ותמיכה שעלו בחברה היהודית הספרדית. בירור זה ייעשה מתוך עיון בכמה סוגיות שעניינן אידיאולוגיה, כלכלה והלכה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 387-419 |
| Number of pages | 33 |
| Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| Volume | 72 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Asher ben Jehiel -- approximately 1250-1327
- Jewish law -- History
- Jews -- Spain -- Toledo
- Talmud Torah (Judaism)